עזרה לשכן,חניון לקלנועיות

מחלוף השכן שלי מהקומה השלישית הוא איש מבוגר, אני חושב שהוא מתקרב לשנתו ה80.
יש למחלוף קלנועית שאיתה הוא מגיע לכל מקום בעיר.אבל מחלוף משאיר את הקלנועית שלו ברחוב וכוון שהוא מפחד שיגנבו לו אותה, הוא מפרק את המצבר ומעלה אותו אליו הביתה משימה לא פשוטה,לאיש בגילו, לבניין אין מעלית.
יום אחד אני פוגש אותו במדרגות ואני אומר לו :
-מחלוף אתה יודע שבפינת הרחוב ישנו חניון שמור? למה שלא תשאיר את הקלנועית שלך שם בלילות, ישנן קלנועיות נוספות, ואני לא חושב שהם דורשים מחיר גבוה ללילה.
יומיים אחרי כן פגשתי אותו כולו נלהב לחץ את ידי בחוזקה ואמר לי:
– תודה, תודה על העצה. באמת היה לי קשה עם הפירוק ,ההרכבה והעלאה את המצבר הביתה .
-בשביל זה יש שכנים ,עניתי לו, לעזרה הדדית.
-אתה צודק אתה צודק, ענה לי האיש היקר הזה.

הרצאה יכולה להסתיר הפתעה

אילנה כבר הייתה מאד שקטה עם ההחלטה להיפרד מרון.היחסים ביניהם עלו על סרטון והיא לא ראתה שום דרך אחרת מלהיפרד.שלוש שנים של הכרות מספיקים בעיניה להחליט לאן.
אבל רון לא נראה ממהר למסד את יחסיהם
באותו ערב שבו החליטה לספר על החלטתה הפתיע אותה רון
-אנחנו הולכים למופע בידור הערב.
שמעתי על רופא פסיכיאטר שנותן הרצאות על נושאים הקשורים לזוגיות בנימה הומוריסטית ומשעשעת ,זה בוודאי יכול לעזור לנו להסתכל בפחות רצינות על כל משברון קטן שאנחנו נתקלים בו בזמן אחרון.
אילנה לא ממש סמכה על הרצאות להביא למפנה לו היא מצפה
אבל החליטה לזרום אתו והסכימה לבוא למופע המשעשע
באיזה שהוא שלב במופע ,המרצה עצר את דיבורו וביקש מרון לעלות לבמה.
-מה קורה כאן? שאלה אילנה.
רון קפץ לבמה סיפר בדיחה טפלה וביקש מאילנה לבוא אליו
כשהגיעה קרע ברך שלף טבעת והציע לה נישואים.הרצאות מסתבר יכולות להסתיר הפתעות

אסור להתלהב מוקדם מדי

פגשתי אותה במעלית.
-אתה מוזמן לארוחת ערב אצלי בדירה..
נחמד נחמד מאד, חשבתי לעצמי, ארוחת ערב זאת התחלה טובה.נשב סביב השולחן נרות יין ואוכל טוב כבר יעשו חצי מהעבודה.
השכנה הזאת תמיד נראתה לי להוטה להכיר אותי ולנהל רומן סוער.
והנה זה בא.
בערב התייצבתי .לא ראיתי לא שולחן ולא כיסאות ולא ארוחת ערב.
-בוא ניכנס למטבח.
נכנסנו למטבח ושם היה דלפק גבוה וסביבו כמה כיסאות בר למטבח כאלה גבוהים שאפשר לשבת עליהם ולהרגיש בבר.על הדלפק היו מפוזרים סלטים ובקבוק ערק פתוח.
התיישבתי על אחד הכיסאות. דווקא היה נוח. היא ישבה מולי מרחק מטר ממני ופתחה במונולוג.
– אני יודעת שיש לך שאיפות רומנטיות אלי אבל לי אין ,אז בוא נבהיר את זה מיד ונגמור עניין.
אנחנו בהחלט יכולים להיות ידידים, אתה נראה בחור מעניין.
הלך הערב, חשבתי לעצמי. זהו אני אשב פה כל זמן הביקור על הכיסאות המוגבהים האלה ואנהל שיחת חולין עם יפיפייה שלא ממש רוצה אותי.
הסלטים היו טעימים..אבל קנויים.

למה רותי לא הסתפקה באימון כושר אישי לבד

רותי ואני מתאמנים באגודת ספורט מאד ידועה.אנחנו דור העתיד כמו שהם נוהגים לכנות אותנו .היא רצה מסוכות ואני רץ למרחקים קצרים.
שנינו מגיעים יחד למגרש האימונים ושנינו פחות או יותר עוקבים מקרוב אחר ההישגים אחד של השנייה.מחמיאים כשצריך מרימים גבה כשלא הכול הולך חלק.
כל אחד מאיתנו סומך על עצמו ומקיים אימון כושר אישי עם תכנית צמודה ומחייבת.
לפני כשבועיים חל מפנה בדרך שרותי התייחסה לאימונים האלה. מה שהוא השתנה אצלה,גם הישגיה הלכו והשתפרו ברמות שלא הורגלתי להן.
צריך לברר את העניין ,חשבתי לעצמי,באוטובוס בחזרה הביתה אחקור אותה.
-נו רותי ,האימונים שלך נותנים תוצאות.?
-כן אבל, אל תכעס, לא אמרתי לך עדיין, אני עובדת עם מאמן כושר אישי זה כבר שבועיים אני רוצה להגיע יותר רחוק.
-יכולת להגיד לי, אני לא כועס, זכותך לשאוף ליותר ואם זה יכול להביא לך תועלת? למה שלא תעבדי עם מאמן כושר אישי?
מצידי ,אני נשאר ברמות צנועות יותר של שאיפות ,אבל את תצליחי,ולא יהיה מאושר ממני.

כשהבן עורך דין עוסק בהובלות

אשתי יולנדה ואני ישבנו בסלון ביתנו..לפני שעתיים קבלנו טלפון מהבן.
-יש לי בשורות חשובה בתחום התעסוקה לבשר לכם..
-יופי. סוף סוף מצא עבודה במשרד מכובד של עורכי דין.

כך אמו תיארה לעצמה.
אני הייתי יותר סקפטי וזהיר.
אלון סיים את לימודי המשפטים שלו כבר לפני שלוש שנים ועדיין לא החליט להתמסד במקצוע.
בזמן לימודיו באוניברסיטה הוא עבד למחייתו. הוא לא רצה לגור אתנו. שכר דירה עם חבר והוצאות נוספות שלא יכולנו לעמוד בהם .כך שכוון שהוא בחור גדול שרירי וחזק הוא הרוויח כסף בעסקי הובלות של חבר של שותפו .הוא אהב את התחום את המאמץ, את הזעה ואת החברה, השעות הבלתי שגרתיות.
התמחה ב"מקצוע" הובלות דירה והיה מרוצה.כשסיים את לימודיו נשאר לעבוד בתחום לצערה של יולנדה שלא הבינה איך אפשר להעדיף הובלות דירה על משרה מכובדת במשרד מכובד.
מה קרה? בערב ומה הייתה הבשורה.
בפוסט הבא

כוונות לחוד,מציאות לחוד

ג'רמי לא יספיק אני כבר רואה שהדירה לא תהיה מוכנה לחנוכת בית.
-אבל יש לנו עוד חמישה ימים
-יפה, זה כולל ההובלה של כל הרהיטים פירוק הארגזים וסידור הדירה .רצית והתעקשת: ניקיון עלינו.
אמרת שאתה רוצה לחוש את הבית שלך להתחבר אליו .
הבאת בכל זאת פועל
-נכון אבל אני עובד ולא רציתי חברת ניקיון אצלנו בדירה החדשה .
נכון עבודה מקצועית, מהירה, מוסר את המפתח ומקבל דירה בונבוניירה. רק שרציתי להיות זה שיעבור על כל פינות וכך אלמד את האנרגיות של הבית.
-את מגחכת..?
-אני לא מגחכת מתוק רק שאני יודעת שבתוך שעות תביא לכאן חברת ניקיון.
ככה זה אצלך הנשמה ענקית.,המציאות לא תמיד מסתדרת אתה.
והיא צדקה כמובן. ניקיון זה עניין רציני, מעיף, ומוטב להשאיר את זה למקצוענים.
טוב ניסיתי,ובאמת התכוונתי לעשות את זה לבד.
אבל הזמן אתם יודעים..הזמן.

נתקעים?לא נעים.

-אני מקווה שאתה זוכר שביום שני הבא לוסי מתחתנת..
-אה..לא זכרתי.בכל מקרה אני לא חושב שאסע אתך. היא חברה שלך ולי אין דבר וחצי דבר עם לוסי את יודעת שאני אפילו לא מחבב אותה.
-היא מתחתנת עם ההוא זה מהמושב ליד כרמיאל?
-כן גם החתונה מתקיימת שם במושב.
-קחי בחשבון שאני לשם לא נוסע.
שבוע אחרי זה השיחה הזאת שוב התנהלה
-אני ,לחתונה של לוסי לא נוסע, חד וחלק.אפילו גרר לא יסחב אותי לשם.
-קחי את הג'יפ יהיה לך יותר נוח
-אני נוסעת עם הילדים ואני לוקחת את האוטו שלי.
-עד כרמיאל?
-זה לא כל כך רחוק וחוץ מזה הוא עשה עכשיו טיפול עשרת אלפים והוא יעמוד בהחלט במשימה.
-טוב אם את מאמינה בזה סבבה.
יצאו לדרך שלושת ילדיי ואמם. ואני לא שקט. כי בלבי ,חששתי מהדרך עם הפורד הישן
שלושת רבעי שעה עברו. שקעתי בעבודה מול המחשב שקט בבית מצרך נדיר שהתכוונתי ליהנות מנו עוד שעות רבות.
אבל.
צלצול טלפון .נדין..בוודאי רוצה לספר לי כמה הם נהנים מהדרך ושחבל שלא באתי ההפסד כולו שלי.
-מה שלחת לנו נאחס!!!!צעקה בטלפון
-מה כבר קרה.שאלתי. מה קרה ?מה קרה ?
אנחנו תקועים באמצעי שום מקום באמצע כביש חיפה, מתחיל להחשיך והילדים מתחילים להראות סימנים של פאניקה.
-טוב .הזמיני שירותי גרר יש לך מנוי לא.
יש לי .ומה אחר כך ?לאן ייקח את האוטו לחתונה?
-לא למוסך
-ואני והילדים.
-קחו מונית ותחזרו הביתה גרר יכול לנסוע למוסך לבד לא?
אם יש לו מקום באוטו הוא ייקח אתכם אתו לרמת השרון ברצון אני מכיר את שירותי הגרר האלה הם נדיבים מאד.
-לא חביבי ,לא, זה לא ילך כך.
אתה תבוא לכאן עם הג'יפ שלך ניסע יחד לחתונה תזמין גרר הוא יעמיס את האוטו ואתה תיקח אותנו לחתונה.
זה מה שיהיה ..
-את באמת לא יכולה לוותר על החתונה הזאת לוסי תבין אם תספרי ל שאת נתקעת באמצע כביש חיפה עם שלושה ילדים.
-אבל אני לא אבין שכל מה שיש לך להציע לי ולשלושת ילדיך זה שירותי גרר לנסוע הביתה בגרר?
זה מה שאתה מציע לנו?.וזה נראה לך הגיוני?לי זה ממש לא נשמע סביר בכלל ,אתה לא אומר לי לא ולא נעליים.אתה מתייצב
ומאחור אני שומע את הילדים…. כן אבא כן בוא לכאן אנחנו רוצים שתבוא.
ואחרי נאומים ולחץ כזה מה נותר לי לעשות אלא לעלות לאוטו

פרסום באינטרנט שיטה מועדפת

חודש וחצי עבדנו על האתר הזה ואני לא ממש מרוצה לא מושך לא "סקסי" בלשון המעטה.וכבר עכשיו אנחנו בלחץ כי לא רצינו לפתוח את העסק מבלי שתהייה לנו אסטרטגית שווק באינטרנט מוכנה להישלח לכל הכלים שידענו שאפשר לנצל לחשיפה מרבית של העסק שלנו.דווקא רצינו את זה לפחות חודש לפני הפתיחה ליצור באז רציני סביב ההשקה..תכננו פרסום בגוגל,פרסום בפייסבוק..וכל מיני דרכים שונות שאפשר לנצל ברשת ולהיפתח לקהל הרחב מהר ככל האפשר.
ג'ון גם הציע פרסום בטוויטר,הכול טוב ויפה אבל לשם כך צריך אתר מוכן ומוכן לתפארת,על מנת שהמזדמנים אליו ירצו לדפדף בו ולהגיע לכול הדפים שרצינו שיחשפו אליהם.
הזמן דחק ואין אתר.
ואז ג'ון בא עם רעיון מבריק.להשאיר את כל המלאכה גם בניית אתר וגם קידום האתר באינטרנט לחברה שמתמחה בקידום באינטרנט ומציעה אתר מוכן ובנוי לצרכינו.
וזה מה שעשינו בקלות ובזול יחסית.

דור בא ודור הולך

עד שעמי לא דיבר אתי ,לא ראיתי צורך לשנות דבר בהתנהלות העסק שלי .נכון, אני מדור אחר הקמתי את עצמי בשנות ה70 ומבחינתי אמצעי השיווק והפרסום שלי היו תמיד מפה לפה ,המוניטין שלי אצל הלקוחות מרוצים וזה פרנס את שתי משפחתנו. שלי ושל אחי, השותף, בכבוד.
אינטרנט, קידום עסקים באינטרנט ,גוגל, פרסום בגוגל, כל הדברים האלה נראו לא ברורים ולא ניסיתי להתקרב לתחום.גם אחי לא.
בית הדפוס שלנו עבד יפה בלי האינטרנט וכל האפשרויות פרסום וקידום שהוא מציע היום,שלהם גם לא היינו מודעים
עבד יפה. אבל לא שיערתי לאן יוכל להגיע בידה של חברה המתמחה בקידום באינטרנט.למעשה אפילו אתר לא היה לנו.
עמי הוא הדור השלישי לבית הדפוס, הוא כבר גדל לתוך המהפכה הוירטואלית. בשבילו זה היה מובן מאליו שאנחנו רותמים את האינטרנט לקידום העסק.
הדור הזה יודע מה הוא רוצה ואיך להשיג זאת.
אני שוקל למסור לו את המושכות.

המחשב הראשון שלי..

אני לא יודע מתי רכשתם את המחשב הראשון שלכם.

את שלי אני זוכר היטב..

זה היה מחשב אמסטרד..כן היתה חברה כזאת.

המחשב כולו היה מקלדת ומסך.במקלדת היה מקום לקלטת(קסטה בלשון העם)שהיינו טוענים במשך זמן רב כל כולו של הזיכרון היה 64k  והמסך היה צבעוני מאד.

אני זוכר את החוויה עם המחשב הזה כשבתכנת בייסיק היינו יוצרים צורות  מתנועעות על המסך ויוצרות, כמו בשומר מסך היום, כל מיני ספירלוט צבעוניות. מעבר לזה לא היה ממש מה לעשות אתו.כמובן שאינטרנט לא היה ותכנות מעטות שלא נדרשה התערבות טכנאי מחשבים להתקינן והיו בשוק רק מספר מצומצם של משחקים.

אבל חווית הראשוניות במחשבים הייתה מרגשת.