מאז הולדת האינטרנט, חזו כל מיני מומחים את מותו של המודפס. בעיקר זכור העתידן הישראלי, דר’ אשר עידן, שטען באמצע שנות האלפיים שלעיתונות המודפסת יש לכל היותר 30 שנות קיום. נכון להיום זה עדיין לא התממש, אבל לא בטוח שזה גם שגוי לחלוטין.
אומנם ההכנסות מעיתונות וממדריכי עסקים מודפסים ירדו בעשור האחרון, אך כשבארצות הברית נמכרו 71 מותגי-עיתונים בכמעט 800 מיליון דולר בשנה האחרונה (2011), קצת קשה לראות את מותו של העיתון המודפס.
למעשה, בתי הדפוס עובדים במרץ גם בישראל. אחד מהעיתונים המוצלחים ביותר בשנים האחרונות הוא “ישראל היום”. למרות שהוא מזוהה עם נטיות פוליטיות כאלה ואחרות, הוא בהחלט הצליח לייצר חדשנות בעולם העיתונות, ולפרוץ את דרכו בין שאר העיתונים הגדולים (בעצם, כמעט כל עיתון יומי גדול בישראל מזוהה פוליטית עם צד כזה או אחר, כך שאין חדש תחת השמש).
מעבר לכך – כל מוצרי הדפוס המסורתיים ממשיכים להיות מונפקים בכמויות ענק מדי שנה: הזמנות לאירועים מכל הסוגים, רול-אפים ופנקסי חשבוניות, כרטיסי ביקור מעוצבים ועוד. למעשה, לא רק שהאינטרנט לא הרג את תעשיית המודפס, הוא אף חיזק אותה במובנים רבים. אנשים רבים, ובעיקר בעלי עסקים וחברות, ממשיכים לצרוך מוצרי דפוס לעסקים. כמו כן, רבים עדיין לא מוכנים לוותר על קריאת העיתון היומי האהוב עליהם, בפורמט מודפס ובמחיר מלא.
אחד מהדברים הכי מפתיעים בהקשר לעיתונות המודפסת בישראל, הוא שהיא מקבלת הרבה בונוסים שמסייעים לה להישאר בחיים. ערך הנדל”ן הנמצא בבעלותם של בעלי העיתונים הוא גבוה ביותר. בנוסף, העיתונים המודפסים הם כר ענק ופורה למודעות המפורסמות מטעם גופים ציבוריים וממשלתיים, בתחומי התכנון והבנייה ובתחומים נוספים. למעשה, עובדה זו מחביאה בתוכה הטבות של מיליוני שקלים לעיתונים מודפסים.
היועץ המשפטי של משרד הפנים, עו”ד יהודה זמרת, הסביר בישיבת ממשלה שהתקיימה בנושא חוק התכנון והבנייה: באינטרנט יש תועלת עתידית גדולה מאוד, אבל הוא עדיין לא הגיע לרמה התפוצה ולקלות השימוש במדינת ישראל, שמאפשרות לגרוע מאמצעי הפרסום האחרים. יש לזכור שהאינטרנט, עם כל גדולתו והפוטנציאל הטמון בו, נמצא במקום השלישי מבחינת נתח הפרסום בו, בהשוואה לעיתונות – שנמצאת במקום השני (ובמקום הראשון, עדיין, ניצבת הטלוויזיה).